פסק-דין בתיק ת"א 168881-09

התביעה

לפני תביעה כספית על סך 286,777 ש"ח נכון למועד הגשתה 26/5/09.

התובע, הזמין ביום 22/9/08 מאת הנתבעת 1 (להלן: "מודי") אריחי שיש מסוג סלקטד מבריק במחיר של 480 ש"ח בתוספת מע"מ למ"ר. הנתבעת 2 ביצעה עבור התובע את עבודת ההתקנה של האריחים (להלן: "יבנט"). התובע רכש אריחים בסכום כולל של 70,549 ש"ח על פי טופס ההזמנה, נספח 1 לכתב התביעה, והעתק החשבונית, נספח 2 לכתב התביעה. לטענתו, רכש סחורה נוספת שנדרשה להשלמת העבודות, אולם בהעדר חשבוניות על הרכישות הנוספות, הוא לא כלל אותן בכתב התביעה. התובע טוען, כי לאחר שהאריחים הותקנו בדירתו התברר לו, כי מדובר באריחים פגומים ולקויים ולא באיכות המובחרת אותה הזמין ועליה שילם.

לגרסתו, מעצב הפנים, מר שמעוני גיל, בחר את האריחים, שהם אריחי אבן טבעית מסוג סלקטד ואף מיין אותם באופן אישי כדי שיתקבלו אריחים, ככל האפשר, מאותו הגוון ובעלי מרקם אחיד. ברם, האריחים שהותקנו היו פגומים, מחוררים ומוכתמים. התובע צרף לכתב התביעה חוות דעת מומחה, מר קרבצ'יק, כנספח 4. עלות החלפת כל האריחים הוערכה על ידו בסכום כולל של 206,777 ש"ח. עוד דרש התובע סכום של 30,000 ש"ח כפיצוי בגין המעבר לדיור חלופי בזמן השיפוץ וסכום של 50,000 ש"ח בגין אובדן זמן ועגמת נפש.

מודי נתבעה מתוקף אחריותה הנטענת כספקית האריחים. יבנט נתבעה מתוקף אחריותה הנטענת כמתקינת האריחים.

עמדת מודי

מודי טענה, באמצעות מר זהבי, כי היא מכרה את הסחורה ליבנט ולא לתובע ולכן אין יריבות ישירה בינה לבין התובע. היא מציינת, כי על פי סעיף 3 לכתב התביעה, ההתקשרות נעשתה מול יבנט, דבר המסיר ממנה אחריות. זאת ועוד, לא התובע אלא אדריכל בשם גיל שמעוני הוא שבדק ואישר את השיש המדובר. עוד טען מר זהבי, כי אחריותה של מודי התמצתה באספקת האריחים ולא היתה לה שליטה על הסחורה מרגע שנמסרה ליבנט.

מודי סבורה, כי היא סיפקה סחורה מובחרת שמוינה בקפדנות על ידי האדריכל שמעוני. אין שחר לטענות התובע כאילו סופקה סחורה שונה מזו שהוזמנה.

מודי טענה, כי המומחה מר יעקב מרזוק, מטעמה, אמנם מצא סדקים וליקויים באריחים, אולם אלה נבעו לטעמו, עקב הרכבה לא נכונה, ביצוע ליטוש לקוי או רטיבות כלואה ולא עקב פגם בסחורה עצמה. המומחה מרזוק העריך, כי ניתן לתקן את הליקויים בעלות של 37,750 ש"ח לא כולל מע"מ.

מר זהבי חותם את תצהירו במסקנה, כי התובע תפר לעצמו כיס עמוק והוא מנסה לקבל כספים מעל ומעבר למגיע לו.

עמדת יבנט

עמדתה של יבנט הובאה מפיו של מר ישראלי בנימין. מר ישראלי אישר, כי יבנט ביצעה את עבודות הריצוף וההתקנה של האריחים בדירת התובע. אולם, לשיטתה, מדובר באריחים שהיא לא נטלה חלק בתהליך בחירתם, הזמנתם, ייבואם או ייצורם.

התובע והאדריכל מטעמו ביקרו באולם התצוגה של מודי והם אלו שבחרו את האריחים ואת הכמויות. מודי שלחה את אריחי השיש לביתו של התובע באמצעות משאית מטעמה ורק כשנפרקו שם, ראה מר ישראלי, נציג יבנט את הסחורה לראשונה. יבנט התקינה את אריחי השיש וביצעה בהם עבודות ריצוף. לעבודה ניתן אישור על ידי התובע והאדריכל מטעמו. הליקויים, כפי שמתוארים בכתב התביעה, הינם ליקויים באריחי השיש שסיפקה מודי ואין הם נובעים מעבודת ההתקנה של יבנט. התובע והאדריכל מטעמו פיקחו אישית על עבודת ההתקנה והורו אילו אריחים יותקנו ואלו לא.

כתוצאה מפסילת אריחים על ידי התובע או האדריכל מטעמו, הזמין התובע 20 מטרים נוספים של פלטות שיש.

בקצירת האומר טוען מר ישראלי בשם יבנט, כי עבודת ההתקנה של האריחים וכן הליטוש בוצעו על ידה כדבעי ואין בסיס לתביעה נגדה.

הדיון

מטעם התובע, העידו התובע עצמו וכן האדריכל מר גיל שמעוני.

מר זהבי העיד מטעם מודי. מר ישראלי העיד מטעם יבנט.

המומחים קרבצ'יק ומרזוק לא העידו, שכן במהלך ניהול התיק מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר טרכטנברג. מר טרכטנברג קבע בחוות דעתו, כי קיימים אריחים פגומים בדירה בכמות של 15 עד 18 אחוז. מר טרכטנברג סבר, כי אין מערכת חשמל במצעים שמתחת לאריחי הריצוף, דבר שהתברר כלא נכון, שכן בדירה חימום תת רצפתי המופעל בחשמל. מר טרכטנברג סבר, כי יש לחלק את האחריות 20% על מודי ספקית האבן ו-80% על יבנט המתקינה. הוא סבר כי הפגמים באריחים נובעים בעיקר כתוצאה מעבודות הליטוש.